התמודדות עם טראומה מינית

היא מתעוררת באמצע הלילה מכוסה זיעה קרה, זה שוב אותו חלום נורא. עולה בה בחילה, או בכי, או כעס אדיר. הלוואי שזה היה רק חלום. לפעמים זה קורה לה גם באמצע היום, ברגע הכי לא מתאים. מישהו מדבר איתה ופתאום היא לא שם, התמונות חוזרות להציף אותה, הקולות בלתי נסבלים. מתי זה יגמר?!

 

היא חושבת שהיא טיפשה. למישהי אחרת זה לא היה קורה! אם רק לא הייתי נשארת איתו לבד, אולי אם הייתי צועקת שאני לא רוצה, אם לא הייתי קופאת. אולי אם לא הייתי אני....משהו בי בטוח דפוק. היא מעדיפה להתרחק מגברים מעכשיו. זה אף פעם לא נגמר טוב....

 

היא אלה. היא יודעת שהיא מדהימה, משיגה כל גבר שהיא רוצה. היא אוהבת את זה, את הרגע של הפיתוי, את העיניים שנדלקות, את הגוף שיודע כל כך טוב מה לעשות, את זה ששוב קיבלה הוכחה שהיא שווה, שרוצים אותה. אז מאיפה מגיעה לפעמים ההרגשה הזאת של הריק? של הגועל, מעצמה ומהעולם?

 

זה היה הסוד שלהם. ככה הוא אמר לה אז, מזמן. היה בזה משהו מרגש, בזה שיש לה סוד, אבל אז זה נהיה לא נעים, מפחיד, והיא כבר לא יכלה לספר לאף אחד, כי זה סוד, וכי מי יאמין, וכי הוא בטח יכעס. עברו כבר הרבה שנים, והיא יודעת שאיכשהו הסוד הזה אוכל אותה מבפנים, לפעמים היא מרגישה קצת משוגעת. ולבד. בעיקר לבד. כי גם מי שמכיר אותה לא באמת מכיר, והיא מפחדת שמישהו יכיר באמת, אולי כי אז גם היא תצטרך להכיר באמת, במה שקרה. וזה לא באמת קרה, נכון?!

 

היא עשתה קריירה מלפגוע בעצמה. בהתחלה היא חתכה, זה עשה לה טוב, הרגיע, עשה קצת סדר בכל הבלאגן הזה שבפנים. בשנים אחרות היא העדיפה לשתות, או לסמם את עצמה. כולם חשבו שהיא יודעת לעשות כיף, שהיא באמת נהנית מהחיים. היו תקופות שגם היא האמינה בזה. אבל תכלס, איפשהו בפנים היא יודעת שמה שהכי היה לה חשוב זה לא להרגיש....

טראומה מינית יכולה להשאיר את העקבות שלה בחיים ובנפש בכל מיני דרכים, חלקן מוצגות פה למעלה- סיוטים, פלאשבקים, רגשות אשמה, שנאה עצמית, דפוסים של סיכון עצמי ופגיעה עצמית, בדידות, ספקות עצמיים, דיסוציאציה. בזמן הטראומה (או בתקופה, אם מדובר בטראומה מתמשכת), הנפש מוצאת דרכים להגן על עצמה, להגן עלייך, מהחוויה הקשה, הבלתי נסבלת. פעמים רבות, ההגנות שהיא בחרה והיו נכונות אז, מפריעות בהמשך החיים לנהל חיים "תקינים", מלאים, חיים שטובים עבורך.

אבל זה לא חייב להימשך ככה. כי "האזיקים" האלו, שקושרים אותך עדיין לטראומה, נועדו לאפשר לך ריפוי. הם פה כדי להזכיר לך משהו שפעם לא היית מסוגלת לתפוס או לזכור, הם נוצרו כדי להגן עלייך, וחשוב לכבד אותם כדי שאפשר יהיה לשחרר אותם. ולא רק לשחרר אותם אלא לראות כמה בעצם את חזקה ונפלאה ולא פגומה אלא שלמה.  

להתיעצות חינם ללא התחייבות השאירו פרטים:
נורית זהבי פשוט להיות

052-3412838

מה באתר

מחשבות משלי